Vayedaber

וְאָסוּר לְהִתְייַחֵד עִמָּהּ מִכְּבָר שֶׁמָּא יַעֲבוֹר מִכְּנֶגֶד פָּנֶיהָ ל֗ יוֹם וְנִמְצָא גִיטָּהּ גָּדוֹל מִבְּנָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סליק פירקא בס''ד

ה''ז גיטך לאחר החג. עד כמה הוי לאחר:

הרי גיטך ערב הפסח. כלומר לפני הפסח עד כמה מיקרי לפני ופשיט ליה אפי' כמ''ד כו' כל ל' שלפני הפסח איני כלפני הפסח גרסינן דאין למדין לפני מלאחר:

במוצאי שבת. עד כמה מיקרי מוצאי שבת:

במוצאי שבת. ממש ודאי אסור ע''ש ודאי מותר ימים שבנתיים צריכה מיבעיא לן עד כמה מיקרי אפוקי שבתא:

והכא. נמי לענין גט אם אמר ה''ז גיטך עד מוצאי שבת אם נתן לה במוצאי שבת ממש ה''ז גט ע''ש אינו גט ימים שבנתיים מיבעוא לן:

ואסור להתייחד עמה. אסיפא דמתני' כ''ז שאעבור מנגד פניך קאי ואסור להתייחד עמה מזמן כתיבת הגט שמא יעבור כו' ולישנא מעליא נקט במתני':

משנה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ גֵט. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הֲרֵי זֶה גֵט. אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי כָּֽתְבוּ גֵט בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָֽתְנוּ בְתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ גֵט. כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כָּֽתְבוּ גֵט בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָֽתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ גֵט. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּזֶה גֵּט. כָּֽתְבוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָֽתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וָמֵת אִם הַגֵּט קָדַם לַמִּיתָה הֲרֵי זֶה גֵּט וְאִם הַמִּיתָה קָֽדְמָה לַגֵּט אֵינוֹ גֵט. וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ זוֹ הִיא שֶׁאָֽמְרוּ מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואם מיתה קדמה לגט אינו גט. אם מת אחר י''ב חדש אחר שנכתב גט קודם שיתנוהו לה:

מתני' הזורק ה''ז מגורשת. כדיליף בגמרא דאיתרבי חצירה מקרא:

אפילו עמה במטה. אפילו הגט עמה במטה וכגון שהמטה שלו:

קלתה. כלי שהנשים נותנות בו מטוה ומחטין:

ה''ז מגורשת. ואפי' היה בתוך ביתו דמקום חיקה וקלתה קנוי לה שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה:

מתני' מת בתוך י''ב חדש אינו גט. דכיון דלא אמר מעכשיו משמע לאחר י''ב חדש יהא גט והרי מת בתוך הזמן וצריכה ליבם:

אינו גט. דלא תימא שלא הקפיד אלא על הנתינה קמ''ל דאף על הכתיבה הקפיד:

ר' יוסי אומר כזה גט. מדהוי ליה למימר אם לא באתי כתבו ותנו ואמר כתבו ותנו אם לא באתי ה''ק כתבו מעכשיו ותנו אם לא באתי ורבנן ס''ל דל''ש הכי ול''ש הכי:

הלכה: אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כול'. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹסֵי. בְּגִין דְּאַקְדִּים כְּתִיבָה. וְהָא אַקְדִּים נְתִינָה. וְאַתּוּן אָֽמְרִין. אֵינוֹ גֵט.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מ''ט דר' יוסי. דאמר כזה גט:

בגין דאקדים כתיבה. כלומר וכי בשביל שהקדים הכתיבה. קודם לי''ב חדש ומה בכך:

והא לא אקדים נתינה גרסינן. ואתון אמרין אינו גט בתמיה כלומר ודאי אנתינה קפדינן שלא יהא קודם י''ב חדש אבל הכתיבה אפי' מיד דלהכי קאמר כתבו ותנו אם לא באתי ולא כדקאמר ברישא אם לא באתי כתבו ותנו:

גמ' ת''ל ונתן ונתן. ב' פעמים בפ' לרבות:

עד כדון כר''ע. דדריש לשונות רבויין כדאמר ריש נדרים ויש הרבה מקומות:

כרבי ישמעאל. דס''ל בכל מקום דברה תורה כלשון בני אדם ולא דריש לשונות הכפולין מנין:

מרשותו. והכא נמי בידה לאו דוקא אלא ברשותה:

מתני' מסייע למ''ד לביתו. הכל לביתו היה התנאי דהא קתני בסיפא היה הולך למדינת הים והגיע לעכו וקס''ד דעכו במדה''י קיימא וא''כ מ''ד למקומות שתלה ג''כ כשיגיע למדה''י וא''כ קשיא אמאי בטיל גיטא הרי כבר הגיע לעכו אלא ע''כ דעיקר התנאי הי' בחזירה לביתו לבד קודם ל' יום והרי חזר:

גמ' ליידא מילה. לאיזה דבר היה התנאי דקתני אם לא באתי מכאן עד ל' יום והיה הולך מיהודה לגליל והגיע לאנטיפרס והא אנטיפקס ביהודה הוי קיימא ומפרש ר' אלעזר לביתו כלו' דעיקר התנאי היה אם לא יבא לביתו מכאן עד ל' יום וה''ק שהיה רוצה לילך מיהודה ממקום שהיה שם לגליל והגיע לאנטיפרס שהוא ספר ארץ יהודה וכלומר אפי' הגיע לספר וחזר לביתו קודם ל' יום כבר ביטל תנאו דעיקר הקפידה היה שלא יחזור לביתו עד ל' יום ובחדא תנאה מיתפרשא המתני' לר''א:

ר''י אמר למקומות. כלומר למקומות אלו שהוזכרו במתני' ג''כ היה תנאי שאם יגיע לשם מיד הוי גיטא ותרי תנאי הוו כדפרישית במתני':

תיפתר כמ''ד. בריש פ''ק עכו כא''י לגיטין ואפי' למ''ד למקומות ולמדה''י נמי היה תנאי ניחא דמשום דהגיע לעכו עדיין לא בא למדה''י:

ואפי' תימר. כלומר דדחי לה הש''ס דאפ''ת עכו כא''י לגיטין היינו לדין גיטין שאצ''ל בפ''נ ובפ''נ משום דבקיאין הן או דשכיחי שיירות כדאמרי' בפ''ק:

שמא לתנאי גיטין. בתמיה שיהא נקרא א''י ממש לענין תנאי המוזכר במשנתינו:

רִבִּי חִייָה רוֹבָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי. הֲרֵי זֶה גִיטֵיךְ לְאַחַר הֶחָג. אָמַר לֵיהּ. כָּל ל֗ יוֹם שֶׁלְּאַחַר הֶחָג כִּלְאַחַר הֶחָג הֵן. רִבִּי בִּיבוֹן בַּר חִייָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. הֲרֵי גִיטֵּיךְ עֶרֶב הַפֶּסַח. וַאֲפִילוּ כְמָאן דְּאָמַר. כָּל ל֗ שֶׁלְּאַחַר הֶחָג כִּלְאַחַר הֶחָג הֵן. כָּל ל֗ שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח אֵינוֹ כִּלְאַחַר הַפֶּסַח. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. אָמַר. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אָסוּר. עֶרֶב שַׁבָּת מוּתָּר. יָמִים שֶׁבֵּינְתַּיִים צְרִיכָה. וְהָכָא מוֹצָאֵי שַׁבָּת הֲרֵי זֶה גֵּט. עֶרֶב שַׁבָּת אֵינוֹ גֵט. יָמִים שֶׁבֵּינְתַּיִים צְרִיכָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סליק פירקא בס''ד

ה''ז גיטך לאחר החג. עד כמה הוי לאחר:

במוצאי שבת. עד כמה מיקרי מוצאי שבת:

במוצאי שבת. ממש ודאי אסור ע''ש ודאי מותר ימים שבנתיים צריכה מיבעיא לן עד כמה מיקרי אפוקי שבתא:

משנה: הַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִיא בְתוֹךְ בֵּיתָהּ אוֹ בְתוֹךְ חֲצֵירָהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. זְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ בְתוֹךְ חֲצֵירוֹ אֶפִילוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּיטָּה אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קָלָתָהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואם מיתה קדמה לגט אינו גט. אם מת אחר י''ב חדש אחר שנכתב גט קודם שיתנוהו לה:

מתני' הזורק ה''ז מגורשת. כדיליף בגמרא דאיתרבי חצירה מקרא:

אפילו עמה במטה. אפילו הגט עמה במטה וכגון שהמטה שלו:

קלתה. כלי שהנשים נותנות בו מטוה ומחטין:

ה''ז מגורשת. ואפי' היה בתוך ביתו דמקום חיקה וקלתה קנוי לה שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה:

מתני' מת בתוך י''ב חדש אינו גט. דכיון דלא אמר מעכשיו משמע לאחר י''ב חדש יהא גט והרי מת בתוך הזמן וצריכה ליבם:

אינו גט. דלא תימא שלא הקפיד אלא על הנתינה קמ''ל דאף על הכתיבה הקפיד:

הלכה: הַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ כול'. וְכָתַב וְנָתַן בְּיָדָהּ. אֵין לִי אֶלָּא בְיָדָהּ. בְּגִינָּתָהּ בַּחֲצֵירָהּ מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְנָתַן. וְנָתַן. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. כְּרִבִּי עֲקִיבָה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וַיִקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ וְעַד אַרְנוֹן. וְכִי מִיָּדוֹ לָקַח. אֶלָּא מָהוּ מִיָּדוֹ. מֵרְשׁוּתוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מ''ט דר' יוסי. דאמר כזה גט:

בגין דאקדים כתיבה. כלומר וכי בשביל שהקדים הכתיבה. קודם לי''ב חדש ומה בכך:

גמ' ת''ל ונתן ונתן. ב' פעמים בפ' לרבות:

עד כדון כר''ע. דדריש לשונות רבויין כדאמר ריש נדרים ויש הרבה מקומות:

כרבי ישמעאל. דס''ל בכל מקום דברה תורה כלשון בני אדם ולא דריש לשונות הכפולין מנין:

מרשותו. והכא נמי בידה לאו דוקא אלא ברשותה:

שמא לתנאי גיטין. בתמיה שיהא נקרא א''י ממש לענין תנאי המוזכר במשנתינו:

הלכה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ כול'. לְיֵי דֶה מִילָּה. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. לְבֵיתוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לִמְקוֹמוֹת. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּאָמַר לְבֵיתוֹ. הִגִּיעַ לְעַכּוֹ וְחָזַר בָּטֵל הַתְּנַאי. אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. תִּיפְתָּר כְּמָאן דְּאָמַר. עַכּוֹ כְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְגִיטִּין. וַאֲפִילוּ תֵימַר. עַכּוֹ כְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְגִיטִּין. 44a שֶׁמָּא לִתְנַאי גִיטִּין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מ''ט דר' יוסי. דאמר כזה גט:

בגין דאקדים כתיבה. כלומר וכי בשביל שהקדים הכתיבה. קודם לי''ב חדש ומה בכך:

גמ' ת''ל ונתן ונתן. ב' פעמים בפ' לרבות:

עד כדון כר''ע. דדריש לשונות רבויין כדאמר ריש נדרים ויש הרבה מקומות:

כרבי ישמעאל. דס''ל בכל מקום דברה תורה כלשון בני אדם ולא דריש לשונות הכפולין מנין:

מרשותו. והכא נמי בידה לאו דוקא אלא ברשותה:

שמא לתנאי גיטין. בתמיה שיהא נקרא א''י ממש לענין תנאי המוזכר במשנתינו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source